החלטה בתיק ת"א 8905-12-09

1.         האם זכאי המבקש-התובע לעיין בתיקי חקירה של משטרת ישראל שנפתחו בגין אירועים שונים מתיק החקירה שנפתח בגין האירוע בו נפגע - הירי במועדון הנוער "בר-נוער"?

רקע

2.         ביום 1/8/09 פתח אלמוני באש לעבר השוהים במועדון הנוער "בר-נוער" (להלן "המועדון") של האגודה לשמירת זכויות הפרט (אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטראנסג'נדרס בישראל) (להלן "האגודה"), תוך שהוא גורם למותם של שני בני נוער ולפציעתם של כשלושה עשר אחרים. המבקש מס' 1, קטין יליד 1994, אשר שהה באותה עת במועדון, נפגע באורח קשה, ונגרמו לו בין היתר שיתוק בפלג גופו התחתון ופגיעות פנימיות.

3.         בגין פגיעות גוף אלו הגישו המבקשים תביעה לפיצויים כנגד האגודה, כנגד המבטחת שלה, כנגד עיריית תל-אביב-יפו וכנגד מדינת ישראל - משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים (משטרת ישראל) ומשרד החינוך.

בתביעה טוענים המבקשים, בין השאר, כי אמצעי האבטחה והשמירה אשר ננקטו על ידי המשיבים לא היו מספקים ולא תאמו את רמת הסיכון לה נחשף המבקש בעת ששהה במועדון.

4.         במסגרת הליכי הביניים בתביעה פנו המבקשים אל ב"כ המשיבים 4-6 (המדינה) בבקשה לעיין בתיקי החקירה של משטרת ישראל בעניינם של שלושה נחקרים; ישי שליסל, אשר בשנת 2005 דקר באמצעות סכין שלושה משתתפים במצעד הגאווה בירושלים; יעקב טייטל, אשר עומד לדין בגין רצח של שני פלסטינים, הנחת מטען חבלה שבפיצוצו נפצע פרופ' זאב שטרנהל והכנת משלוח מנות נפיץ שגרם לפציעת נער מאריאל, בן למשפחה של יהודים משיחיים; ומיכאל נקי, שבשנת 2007 תכנן לסכל את מצעד הגאווה בירושלים באמצעות מטען חבלה.

לאחר שבקשתם נענתה בשלילה, הגישו המבקשים את הבקשה הנדונה לעיון בתיקי החקירה האמורים.

טענות הצדדים

5.         ההצדקה העומדת ביסוד הבקשה לעיון במסמכים הינה הזהות בנטייתם המינית של הקורבנות באירועים נשוא תיקי החקירה האמורים ושל קורבנות הירי במועדון הבר-נוער. לטענת המבקשים, יש במסמכים אלו כדי לשפוך אור על חומרת ועל רמת האיומים להם היה חשוף המבקש, כחלק מהקהילה ההומו-לסבית, בעת שהותו במועדון, וכפועל יוצא להצביע על אמצעי הביטחון בהם היה צריך לנקוט ועל רמת הזהירות הנדרשת.

המבקשים מציינים כי ממילא חלק ניכר מחומר החקירה פורסם בתקשורת, ולכן לא ייגרם נזק ממשי ממתן רשות העיון בתיקים. מנגד, הנזק מאי מתן רשות העיון בתיקים יהא מכריע, ויפגע באופן קשה ובלתי סביר בסיכויי הוכחת התביעה.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי חיסיון חומרי החקירה אינו מוחלט אלא יחסי, ויש להעדיף את התרת העיון בחומר המבוקש לצורך גילוי האמת על פני ההגנה על הפרטיות והחיסיון, ועל כן על בית המשפט לעשות שימוש בזכות המוקנית לו ולהתיר למבקש לעיין בחומר המבוקש.

6.         המדינה (המשיבים 4-6) מתנגדת לבקשה. לטענתה, תיקי החקירה בהם מבוקש העיון אינם נוגעים למבקש באופן ישיר ואינם רלבנטיים לתביעה הנדונה, אפילו לא בהקשר הרחב של גילוי מסמכים. ישי שליסל ומיכאל נקי כלל לא נחקרו בנוגע לאירוע במועדון.  יעקב טייטל נחקר בעניין, אולם קו חקירה זה נזנח ובכל מקרה, התיק בעניינו עודנו מצוי בחקירה ועל כן לא ניתן להעביר כל חלק ממנו.

המדינה מדגישה, כי בכל חקירה פלילית יש פגיעה בזכויות הפרט ובזכות לפרטיות, אך האפשרות לקבל מידע במסגרת חקירה כזו מבוססת על האינטרס הציבורי לגילוי פשעים. לטענתה, אם יתאפשר למי שאין לו נגיעה ישירה עיון בחומרים הללו, ייפגעו האינטרס הציבורי ואמון הציבור.

המדינה טוענת עוד, כי בניגוד לאירועים נשוא תיקי החקירה אשר העיון בהם מבוקש, באירוע הנדון לא היה לרשויות כל מידע אודות המועדון, מיקומו והפעילות לה הוא משמש, ועל כן ממילא אין כל רלבנטיות לאמור בתיקי החקירה הללו.

דיון והכרעה

7.         כידוע, הכלל בדיון אזרחי בנוגע לגילוי ועיון במסמכים הוא גילוי מרבי. "ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת אשר משרת הן את הצדדים להליך, בהבטיחו עשיית משפט צדק, והן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת המשפטית-חברתית כולה" (בג"צ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים (ניתן ביום 31/1/11)).

עם זאת, חובות הגילוי והעיון במסמכים אינן חובות מוחלטות. יש לאזן אותן מול ערכים אחרים, כגון יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (בג"צ 7793/05 הנ"ל).

8.         תנאי מקדמי והכרחי לגילויים של מסמכים הינו היותם רלבנטיים לזירת המחלוקת (תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002)). על כן נקבע, כי על בעל דין "לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את נושא התובענה" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)).

9.         מבחינת הרלבנטיות לתביעה הנדונה, יש להבחין בין החקירות בעניינם של ישי שליסל ומיכאל נקי ובין החקירה בעניינו של יעקב טייטל. לגבי הראשונים, תיקי החקירה אינם רלבנטיים למחלוקת נשוא תביעה זו ואין בהם כדי להועיל למבקשים. כפי שהצהיר ב"כ המדינה, הן ישי שליסל והן מיכאל נקי לא נחקרו בנוגע לירי במועדון. החוט המקשר היחיד בינם לבין התביעה הנדונה הינו זהותם המינית של הקורבנות, אך קשר זה הינו רחוק, רחב וערטילאי מדי מכדי להתיר את העיון המבוקש. יתרה מזאת, אין בפנינו כל ראיה כי הירי במועדון היה על רקע נטייתם המינית של המשתתפים, כך שאין כלל לדעת האם יש חשיבות בברור ארועים הנוגעים לקרבנות מהקהילה ההומו-לסבית - להבדיל מאירועים הנוגעים למועדון עצמו.